11.11.07

אחת מזכויות העובדים במדינת ישראל היא קבלת דמי השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה והנופש של העובד. תשלום דמי הבראה נקבע בצו הרחבה ע"י שר העבודה והרווחה ולא בחקיקה רגילה.זכאותו של העובד וגובה התשלומים נקבעים ע"פ ותק בעבודה ומוגדרים מסכום מינימום ועד לתקרה קבועה. העובד אינו נדרש להוכיח כי שהה בביתהבראה או השתתף בכל צורת נופש כתנאי לתשלום דמי ההבראה.

כל מעביד חייב בתשלומי דמי הבראה, בכלל זה העסקת עובדי משק בית, מטפל/ת וכדומה.דמי ההבראה משולמים רק לאחר שהעובד השלים את שנת עבודתו הראשונה. עובד כאמור, יהיה זכאי בעתיד גם לחלק היחסי עבור חלק השנה הראשונה שטרם קיבל בגינה את דמי ההבראה. לעובדים במשרה חלקית, ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה. עובד שלא קיבל את דמי ההבראה בתקופת עבודתו, יוכל לתבוע את התשלום לאחר סיום יחסי העבודה. אולם הזכות הינה לתקופה בת שנתיים בלבד טרם לתום היחסים בין העובד למעבידו.

מספר ימי הזכאות
עבור שנת העבודה הראשונה העובד זכאי ל- 5 ימי הבראה
עבור השנה השנייה, השלישית והרביעית העובד זכאי ל- 6 ימי הבראה
עבור השנה החמישית עד העשירית – העובד זכאי ל- 7 ימי הבראהמחיר יום הבראה במגזר הפרטי החל מיום 1.7.08 הוא 331 ש"ח לכל יום הבראה. דמי הבראה חייבים במס הכנסה ובדמי ביטוח לאומי. דמי ההבראה ישולמו לעובד באחד מחודשי הקיץ (יוני-ספטמבר), אלא אם הוסכם או נהוג אחרת במקום עבודתו.